פסק-דין בתיק תא"מ 10177-09-09

1.        לפני תובענה כספית ע"ס של 22,717.5 ש"ח אשר הוגשה בסדר דין מקוצר ועניינה בדרישת התובע לתשלום דמי תיווך, אשר לטענתו זכאי לקבל מאת הנתבע, נוכח היותו הגורם היעיל בעסקת מכר, במסגרתה נרכשה דירת הנתבע.

טענות התובע

2.        התובע הינו מתווך נדל"ן במקצועו ובעל משרד תיווך בשם "להב נכסים".

3.        בזמנים הרלוונטיים לתביעה, הנתבע היה בעל זכויות בדירת מגורים שברחוב הנוטר 43א      בקרית חיים ( להלן: "הדירה").

4.        ביום 8/11/07 חתם הנתבע על הזמנת שירותי תיווך למכירת הדירה ובמסגרתה התחייב לשלם לתובע דמי תיווך בשיעור של 2%, בתוספת מע"מ, ממחיר המכירה של הדירה. ( להלן: "הזמנת התיווך").

5.        עפ"י הנטען בתביעה, הזמנה זו הינה הזמנת תיווך מחייבת ובעקבותיה ובהסתמך עליה, הציג התובע את הדירה לרוכשים פוטנציאליים, ובכלל זה הציג אותה לה"ה בן דוד אריה ומינה ( להלן:" הרוכשים"), אשר לימים רכשו את הדירה מאת הנתבע בסכום של 975,000 ש"ח (הסכם הרכישה נערך ביום 22.6.09).

          התובע טען כי הוא היה הגורם היעיל לעסקת המכר ומכאן הוא זכאי לקבל דמי תיווך בהתאם  להזמנת התיווך - 2% מסך של 975,000 ש"ח, בתוספת מע"מ.

6.        בטרם תוגש התביעה פנה התובע לנתבע בדרישה לתשלום דמי התיווך, ואולם אחרון זה דחה את דרישתו והשיב, באמצעות בא כוחו, כי אינו חייב לשלם דמי תיווך, בעיקר בשל שניים אלה:

א. התובע ויתר על דמי התיווך והסכים כי בנסיבות בהן 'נסגרה העסקה', כפי שיפורט בהמשך, לא ישולמו לו דמי תיווך על ידי הנתבע;

ב. בטופס הזמנת שירותי התיווך חסרים פרטים שחובה היה לציין על פי הוראות הדין.

7.        בתביעה נטען כי מדובר באמתלות שווא בהן מנסה הנתבע להיאחז וכי מעולם לא הסכים      התובע לוותר לנתבע על תשלום חלקו בדמי התיווך. אשר לפרטים שחסרים בזמנה נטען כי אלו ניתנים להשלמה .

טענות הנתבע

8.         במסגרת בקשת הרשות להתגונן אשר הגיש הנתבע טען כי אינו חייב לשלם כספים כלשהם לתובע.

9.         הנתבע אינו חולק כי אכן נחתמה הזמנת התיווך, אך לטענתו, הזמנה זו אשר נחתמה ביום 8.11.07, נזנחה על ידי התובע, אשר לא הציג את הדירה למאן דהוא במשך שנה וחצי. משכך, טוען הנתבע, חל ניתוק במערכת היחסים שבין הצדדים ופג תוקפו של הסכם התיווך.

הנתבע מבהיר כי רק בתחילת 06/09, או בסמוך לכך, פנה התובע אל הנתבע והציע שוב את שירותי התיווך שלו ואף טען כי יש לו לקוחות פוטנציאליים, קרי, משפחת בן דוד - אשר בסופו של יום רכשה את הדירה. מאחר והתובע לא הציג את הדירה לרוכשים פוטנציאליים משך זמן לא מבוטל, הוא לא הסתמך על הסכם התיווך עת הציגה לרוכשים.

10.        לטענת הנתבע , הזמנת התיווך אינה עומדת בדרישות החוק, אשר רק בהתקיימם קמה למתווך הזכות לדמי תיווך, שכן בטופס ההזמנה מיום 8/11/07 חסר שמה ומספר זהותה של הגברת לאורינה חיים, חסר מספר זהותו של הנתבע וחסרה הדגשה כי פעולת התיווך המבוקשת הינה מכירה בלבד.

כן טען כי התובע שינה ואף הוסיף פרטים בטופס ההזמנה, הכל בכדי להתאימו לדרישת החוק.

11.        לחילופין - טוען הנתבע, לאחר שהציג את דירתו לרוכשים ולתובע, פנה אחרון זה אל הנתבע ואשתו וטען כי הרוכשים מסכימים לשלם סך של 975,000 ש"ח לרכישת הדירה. אז הובהר לו כי סכום זה רחוק מהסכום אותו דרשו (בהזמנת התיווך נרשם 1,200,000 ש"ח) ועל כן, הודיע הנתבע כי אם יאות למכור את הדירה בסכום זה, אזי הסכמתו היא לסכום נטו ללא דמי תיווך.

לגרסת הנתבע, במעמד זה, בו הבהיר לתובע עמדתו, נכחו אשתו והרוכשים, והתובע הסכים לדרישה זו.